לשחרר

בס"ד
אבאלה  שלי  יצרת עולם  מופלא.  ובקשת  לעובדך  באמונה  ובשמחה.  לדעת  שהכל ממך  שהכל  שלך  והמטרה  היא  לעובדך  בשמחה.
  אבל  כל  כך  הרבה  מניעות  יש.  כי  זוהי  מהותה  של העבודה.  מהותה  של  העבודה היא  מתוך  הקושי  כי  אם  לא  היה  קושי  איך היתה  עבודה? מהותה  של  העבודה  היא  להקל  עלינו  לעשות לנו  חיים  טובים  ומשוחררים  יותר  שמחים  מאירים.  ולמה  אנחנו מתעקשים לשבת בחושך  ולבכות.  מהותה  של  העבודה  היא  לשחרר  ולהרפות  להאמין  שאתה  מסדר  את העניינים. לחיות  בהווה  ולא  את  העבר והעתיד.  לעשות  את  הבחירות  הנכונות  בהווה  ולהשאיר  לך את  העבר ואת  העתיד. אז  למה  למה אנחנו  מתעקשים  לאחוז  חזק  בהגה  ולא  להרפות?  לבכות את  רגשי  האשמה  של  העבר  ולדאוג  לעתיד.  
כי  זוהי  מהותה  של  העבודה. וצריך  בשבילה  הרבה  כח  הרבה  עצמה  בשביל  להרפות.  לשחרר.  לקחת  את  כל  מה  שתופס  ולזרוק  לים.  להגיד  "סליחה  אבל  אני  לא  מנהלת  את  העניינים  אני  לא מחליטה,  אני  לא!"  זה  רק  הוא.  ואז פתאום  הרגליים  קלות והלב  משוחר, פתאום  צומחות  כנפיים  לעבר  היום  המחר.  פתאום  כל  פעולה  היא  כ"כ  אחרת  כי  "תסלחו  לי  אבל  אני  לא  עושה  אני  רק  משתדלת"  פתאום הראש  מרוקן  וגם  המוח  ואיזה מוזר  "אבל  יש  לי  כוח"  פתאום  העולם  נראה  אחרת   פורח  ומלבלב,  רק  צריך  וחייבים  לפתוח  את  הלב.  לא  מבקשים  הרבה יותר,  רק...רק...  רק לשחרר...